בנק לאומי סניף גדרה נ' בעלי כנף באר טוביה בע"מ ואח'

החלטה

החברה, הנתבעת מס' 1, ניהלה חשבון אצל הבנק התובע ונותרה חייבת לו כספים רבים, הנתבעים בתביעה זו, שהוגשה ב"סדר דין מקוצר" [ להלן: "החברה" ו "הבנק" בהתאמה ].

הנתבעים 2, ו 3 [ "אריאל" ו "גורן" בהתאמה ] ערבו לחובות החברה לבנק, כפי המפורט בכתב הערבות, נספח 4 לכתב התביעה.

החברה ואריאל לא בקשו רשות להתגונן ועניינה של החלטה זו היא בבקשתו של גורן.

גורן אינו מכחיש את החוב, גובהו ואת חתימתו על כתב הערבות כמו גם את חתימתו על גבי טופס "הודעה לערב בגין ערבות מתמדת לא מוגבלת בסכום" שנמסר לו על ידי הבנק, מוצג במ/2.

להגנתו טען גורן שתי טענות בלבד: האחת, שמניות החברה בהן החזיק, בסה"כ 100%, לאמור, כלל מניות החברה, הוחזקו על ידיו בנאמנות עבור אריאל.

השניה, כי הוא הופטר מערבותו כשנתיים לאחר פתיחת החשבון, בעת שהחשבון לא היה ביתרת חוב, וזאת במסגרת העברת מניותיו לאריאל; הפטר זה היה בשיחה שהתקיימה בין אריאל, לבין פקידת הבנק בשם ליאת, ועליה דיווח לו אריאל [ אשר מסר תצהיר התומך בדברים אלה, אם כי אין לו כל אישור בכתב על הפטר זה, ראה דברי בא כוחו בעמ' 2 לפרוטוקול ].

באשר לטענה הראשונה, אין היא מעלה ומורידה בעיני; גם אם הייתי מקבל כעובדה שגורן היה נאמן של אריאל לעניין החזקת המניות, לא נטען על ידיו, ואיני קובע דבר באשר למשמעות טענה כזו באופן כללי או בנסיבות המקרה, כי הוא בגדר של "ערב יחיד" עקב כך שלא היה בעלים בפועל של המניות.

היותו של גורן נאמן אינה משפיעה על עצם חתימתו כערב אלא, אולי, כאמור לעיל, על סוג ערבותו, דבר שלא נטען.

יתר על כן, גורן לא היה רק נאמן למניות החברה בעת חתימת כתב הערבות אלא היה גם מנהל החברה, כפי העולה ממסכמי רשם החברות.

במעמדו ככזה, בוודאי שהוא "בעל עניין" בחברה ואינו "ערב יחיד" או "ערב מוגן" ואילו מערכת היחסים בינו לבין החברה או בינו לבין אריאל, אינה מעניינו של הבנק

[ סעיף 19 לחוק הערבות, תשכ"ז – 1987; ע"א 4415/03 יואל אהרנשטם נ. בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ, ואח', פד"י נט1 עמ' 799 ].

נותרת על כן הטענה בדבר ההפטר מערבות; טענה זו לא הופרכה; אמנם אין גורן יודע עליה אלא מכלי שני, אך ה"כלי השני" מסר גם הוא תצהיר לעניין זה.

העובדה שאין לגורן או לאריאל מסמך כתוב הפוטר את גורן מערבותו וודאי מחלישה מאוד את הטענה, אך לא די כדי להפכה ל"הגנת בדים" הנדחית על פניה.

על כן יש לאפשר לגורן להתגונן בטענה הנ"ל אולם בתנאים.

ב"כ גורן הביא בסיכומיי טענותיו מדברים שבפסק הדין "האחים אלפי" [ ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ ואח' נ. בנק לאומי לישראל בע"מ, פד"י נט3 עמ' 41 ].

בין יתר הדברים נאמר שם, כי בנסיבות שבהם ההגנה "חלשה" מהראוי להתנותה בתנאי הפקדה כספית.

סוף דבר: ניתנת לגורן רשות להתגונן כנגד התביעה בטענת הגנה אחת והיא שהפקידה ליאת מסרה לאריאל שהוא מופטר מערבותו בעת שנמסר לבנק על העברת מניותיו בחרה לאריאל.

הגנה זו מותנית בהפקדת הסכום של -.200,000 ₪ בקופת בית המשפט וזאת בתוך 45 ימים מעת מסירת החלטה זו לידי ב"כ גורן.

התיק נקבע לק"מ ביום 3.2.2011 שעה 12.30.